"משב" הנדסת קרור ומיזוג אוייר נ' דלק נדל"ן בע"מ ואח'

פסק דין

השופטת רות לבהר שרון

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שניתן על ידי כב' השופטת חנה ינון בת.א. 32469-04 ובת.א 2370-03, ביום 26.8.09, במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להשבת תמורת הערבויות האוטונומיות שנגבו על ידי המשיבות, לאחר שנטען כי המערערת הפרה התחייבויותיה לביצוע עבודות מיזוג אוויר בהתאם להסכמים שנכרתו בינה לבין המשיבות.

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.ביום 31.1.02 נחתמו שני הסכמים (להלן: "החוזה"), בין משב הנדסת קירור ומיזוג אוויר 1965 (להלן: "המערערת"), לבין דלק נדל"ן בע"מ ואינטרגמא נכסים (1961) בע"מ (להלן: "המשיבות"), לפיהן התחייבה המערערת כלפי המשיבות לבצע עבודות מיזוג אוויר בכפר נטר (להלן: "הפרויקט). בהתאם להסכמות הצדדים בחוזה, המציאה המערערת למשיבה 1, ביום 6.6.02, ערבות אוטונומית בסך 426,400 ₪, ולמשיבה 2 המציאה ביום 19.6.02 ערבות אוטונומית בסך 434,00 ₪ (להלן: "הערבויות האוטונומיות").

המשיבות מינו את מרגולין- שורק ניהול פרויקטים בע"מ, כחברה מפקחת לפרויקט מטעמן (להלן: "חברת הפיקוח").

2.ביום 7.8.02 הוצא על ידי בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 1748/02, צו הקפאת הליכים למערערת, זאת בהתאם לבקשת המערערת שביקשה להגיע להסדר נושים. ביום 23.8.02 מונה מר משה סלמון כנאמן לביצוע הסדר הנושים (להלן: "הנאמן"), ששלח ביום 3.9.02 הודעה לנושי החברה ולקוחותיה אודות כניסתה של המערערת להליך של הקפאת הליכים.

3.המשיבות טענו בפני בית משפט קמא, כי המערערת ביצעה הפרות חמורות של החוזה, כאשר בין היתר, ניתקה מגע עם המשיבות, לא התייצבה באתר העבודה במועד וגרמה לאיחור ניכר בביצוע העבודות בפרויקט. כך גם לא עדכנה את המשיבות אודות קשייה הכלכלים ועל כך שהפכה לחדלת פירעון.

בעקבות הפרות אלו שלחו המשיבות למערערת ביום 11.9.02 מכתב בו ניתנה לה אורכה בת 7 ימים להשלמת ביצוע העבודות, ומשאלה לא בוצעו, נשלחה למערערת ביום 26.9.11 הודעה על ביטול החוזה. סמוך לאחר מכן, ביום 29.9.02, התקיימה פגישה, בין השאר בנוכחות נציגי המערערת ונציגי חברת הפיקוח (להלן: "הפגישה"), כאשר לטענת המשיבות, המערערת לא התחייבה לבצע העבודות באופן מיידי, ולא הציגה יכולת כספית לממן העלויות הכרוכות בביצוע העבודות תוך הדבקת פער הזמנים שנוצר בביצוע העבודות בפרויקט. גם לאחר הפגישה, לא התקיימה פעילות כלשהי מטעם המערערת באתר הפרויקט. בעקבות זאת, ביום 7.10.02, הודיעו המשיבות לבנק על חילוט הערבויות, ושלחו למערערת ביום 10.10.02, מכתב בגין חילוט הערבויות בהתאם לחוזה.

4.המערערת עתרה בפני בית משפט קמא להשבה של דמי הערבויות, שחולטו לטענתה שלא כדין. לטענתה, עד למועד מינוי הנאמן על ידי ביהמ"ש ביום 23.8.02 לא פנו המשיבות או חברת הפיקוח אל המערערת בטענה כלשהי באשר להתקדמות ביצוע העבודות בפרויקט, וטענות המשיבות לגבי ההפרות הנטענות אינן נכונות.

ביום 22.9.02 פנה הנאמן לחברת הפיקוח, והודיע לה כי ברצונו להמשיך בבצוע הפרויקט. במהלך הפגישה שהתקיימה כאמור, ביום 29.9.02, סוכם לטענת הנאמן, על המשך ביצוע העבודות בפרויקט על ידי המערערת. בעקבות הסכמה זו הוציא הנאמן ביום 30.9.10 מכתב מטעמו המפרט לוח זמנים לקידום הפרויקט, וביום 6.10.02 הודיע מהנדס המערערת לחברת הפיקוח כי המערערת מעוניינת להתחיל בביצוע עבודת תעלות הפח בפרויקט. חרף נכונות המערערת לביצוע העבודות, חולטו הערבויות, וביום 14.10.02 העביר הבנק סך של 509,092 ₪ למשיבה 1 וסך של 445,702 ₪ למשיבה 2.

בית משפט קמא, קבע כי ביטול ההסכם וחילוט הערבויות נעשו כדין, זאת לאור הפרות המערערת את ההסכם, כאשר המשיבות פעלו מתוך "שיקול כלכלי טהור, על פי ההסתברויות הכלכליות אשר היו לנגד עינהן בעת הרלבנטית, ועל מנת למנוע מעצמן סיכון כלכלי נוסף..."

טענות הצדדים בערעור

5.המערערת טוענת כי ביטול החוזה על ידי המשיבות נעשה שלא כדין, חרף נכונותה של המערערת לביצוע העבודות, וחרף הסכמת הצדדים בפגישה, כאשר המשיבות ניצלו את הליכי ההקפאה לחילוט הערבויות, ולעשיית עושר שלא במשפט.

זאת ועוד, גם אם חל עיכוב בביצוע העבודות, הרי שהעיכוב היה כשלשה שבועות בלבד, ובכל מקרה "לא היה בנתיב הקריטי של הפרויקט", כך שהמערערת יכולה היתה להדביק את הפיגור בלוח הזמנים לביצוע הפרויקט, כפי שציין זאת גם מר חיימוביץ, המומחה מטעם המערערת בחוות דעתו שהוגשה לבית משפט קמא.

עוד טוענת המערערת, כי בית משפט קמא התעלם מהוראות ההסכם, ומראיות שונות שעמדו בפניו, ובין היתר, מכך שהמערערת התקשרה עם קבלן חלופי לצורך ביצוע העבודות, עוד טרם ביטולו של החוזה על ידה. כך גם טעה בית המשפט בקובעו כי המשיבות אינן נדרשות להוכיח כי נגרם להן נזק כתוצאה מההפרות הנטענות של המערערת כתנאי לחילוט הערבויות, שכן עסקינן בערבויות אוטונומיות.

לטענת המשיבות, אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא אשר קבע כממצא עובדתי כי המערערת איחרה בביצוע העבודות והפרה את התחייבויותיה לפי ההסכם. המשיבות מכחישות כי התקשרו עם קבלן חלופי לפני ביטול ההסכם, ומדגישות כי בכל מקרה ההתקשרות עם קבלן חלופי הסבה להן חסרון כיס, שכן ההפרש בין התמורה שסוכם שתקבל המערערת לפי החוזה,לבין התמורה שהתחייבו המשיבות לשלם לקבלן החלופי, עולה על סכום הערבויות שחולט.

דיון

הפרת ההסכם

6.סעיף 4.1 להסכם בין הצדדים קובע כי לוח הזמנים הכללי לביצוע העבודות על ידי המשיבה יהא כדלקמן: